וולף נ' שטיחי טאפי (2002) בע"מ

החלטה

בעניין: בקשה לתיקון כתב תביעה מיום 19.6.13.

תיק זה הוגש באוגוסט 2010.

בתיק הוגשו תצהירים והתקיימו 3 דיונים, מתוכם 2 דיוני הוכחות, הראשון בדצמבר 2011 והשני בינואר 2013.

במסגרת הדיון שהתקיים בדצמבר 2011 הבהיר בית הדין כי יש מקום להגיש חוות דעת אקטוארית בתיק ובתחילת הדיון שהתקיים ביום 21.1.2013 הבהיר בית הדין לב"כ התובע כי חוות הדעת האקטוארית אשר הוגשה על ידו אינה קורלנטית עם כתב התביעה ועם הסעדים המבוקשים.

במסגרת אותו דיון הצהיר ב"כ התובע:

"עלי לבדוק בהתאם לדיון שהתקיים בבית הדין ולאחר שהופנינו לסעיפים 52 ו-53 לתקנון החדש האם בכלל התובע יהיה זכאי לקבל פנסיית נכות מקרן הפנסיה, הן לאור העובדה שהוא מקבל קצבת נכות מביטוח לאומי (והתקנון אינו מאפשר קצבת נכות כפולה), והן לאור העובדה שלא ברור מה היה גובה קצבת הנכות שהוא היה מקבל אילו היו מפרישים בהתאם לצו ההרחבה וזאת מאחר ובשנת 2009 סכום ההפרשות עמד רק על 1.66%.

אני אעדכן את בית הדין תוך 30 יום מהיום איך אני מתכוון להמשיך בעניין רכיב "פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה", שבסעיף 3 לכתב התביעה.

האם אני משאיר את הסעיף כך שיתייחס רק לתגמולים שלא הופרשו ולא לפנסיית נכות או שמא אני מבקש להגיש חוות דעת נוספת שמתייחסת לרכיב זה בהתאם למפורט בכתב התביעה.

אני גם שומר כמובן את הזכות להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה".

בסיום הדיון של 21.1.2013 ניתן צו לסיכומים.

ביום 12.2.2013 הודיע ב"כ התובע כי הוא פנה למגדל – חברה לביטוח בע"מ, על מנת לקבל את פרטי הביטוח ואף ביקש מבית הדין ליתן למגדל צו להמציא מסמכים שונים ובית הדין נתן צו בהתאם.

בהמשך התברר כי לא היה מקום ליתן צו למגדל, אלא היה צריך לתת את הצו למגדל-מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ ובית הדין נתן צו לקרן פנסיה זו.

ביום 21.5.2013 נשלחה בקשה מטעם התובע שבה נרשם כי לאחר שקיבל את המסמכים השונים בכוונתו להותיר את כתב התביעה על כנו, אך יבקש לתקן את סכום ההפסד ואת מרכיביו בהתאם לנתונים שקיבל.

ביום 19.6.2013 הגיש התובע את הבקשה נשוא החלטה זו לתיקון כתב התביעה וחוות דעת רואה חשבון ג' כהן.

בבקשתו מצטט ב"כ התובע מן הדיונים שהתקיימו בבית הדין ובסוף הבקשה טען, כי לאחר שפנה למגדל התברר לו כי התוכנית לקחה בחשבון שכר נטו של 5,500 ש"ח במקום שכר ברוטו של 7,033 ש"ח.

כן מוסיף ב"כ התובע "אשר על כן ובמיוחד נוכח עדות עדי הנתבעת – אשר למזער ביקשו להעלים מידע זה מידיעת התובע ומידיעת בית הדין – מבוקש לאפשר התיקון..."

ביום 30.6.2013 התקבלה תגובת הנתבעת לבקשת התובע. הנתבעת הצביעה על כך ששלב ההוכחות בתיק הסתיים ותיקון כתב התביעה יסרבל את הדיון ועל כך שבהתאם לפסיקה אין לאפשר לתקן את כתב התביעה בשלבים הסופיים.

כן מוסיפה הנתבעת, כי מנהליה לא ניסו להעלים מידע כלשהו, מה גם שהתובע מנסה להגיש חוות דעת שאינה בהתאם להחלטות בית הדין ואף מזייף מכתבים.

התובע הגיש התייחסות לתגובת הנתבעת ביום 1.7.2013 וטען, כי על בית הדין ליתן דעתו לסיבה לאיחור בהגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה – הטעייתו על ידי הנתבעת - וכי ניתן להותיר תיקון כתבי תביעה בכל שלב.